קצת על
קצת על
בית אבא

בית אבא הוא אתר הנצחה לסופר, לפובליציסט, להיסטוריון ולהוגה הציוני-רוויזיוניסטי ד"ר אב"א אחימאיר (1897 - 1962). בבית זה, בשיכון הוותיקים ברמת גן, חי ויצר בעשור חייו האחרון. מכאן יצא לדרכו האחרונה, לטיול רגלי בנוף שאהב, הירקון ושבע-טחנות, אל בית בתו זאבה ברמת-אביב. בעודו משתעשע עם נכדתו עדה, חש בלבו, הניח את הפעוטה בלול ונפטר. כבן 65 היה. מאז עושים מוקיריו וקרוביו כדי להפיץ את מורשתו ומאבקיו ולהוציא לאור את כתביו.

decor image

עדכונים

decor image
בסלון של ברטה
12/09/2022
זהו שם ספרה השלישי של הסופרת שלנו, אורה אחימאיר, שעתה זה יצא לאור בהוצאת עם עובד. שם משפחת אביה עזריאל צוראל ז"ל, בעבר הרחוק, היה צוקרקנדל, ואורה יצאה למסע בווינה בעקבות שתי נשים שנשאו שם משפחה זה - ברטה בעלת הסלון שאליו נקבצו גדולי הדור ערב מלחמת העולם הראשונה, וגיסתה אמיליה שגדול הציירים האוסטרים, גוסטב קלימט, הנציחה בציור שלא הושלם. סיפור מרתק, כתיבה מופלאה, השלישי לאחר הרומנים "כלה" ו"אררטים". "בית אבא" גאה באורה ומברך אותה שגם ספרה זה יהיה רב מכר כקודמיו.
חמישי ב"בית אבא"
20/06/2022
שימו לב לארבע ההרצאות הבאות במסגרת הסדרה: "חמישי בבית אבא". כל ההרצאות מתקיימות במוזיאון ברחוב ניצנים 12, רמת-גן, הכניסה חופשית, אך מחייבת הרשמה מראש במכון ז'בוטינסקי (03-7525903). חמישי 30.6 – פרופ' עוזי אלידע: אב"א אחימאיר והעיתונות העברית חמישי 7.7 – שלמה נקדימון: אחימאיר שלי - זיכרונות אישיים חמישי 14.7 – ד"ר אבי שילון: אב"א אחימאיר ומורשתו – הימין המקורי והימין הנוכחי. חמישי 4.8 – פרופ' מעוז עזריהו: הנצחת אחימאיר
מורשת של גבורה ולחימה
20/06/2022
"כל חיי הם שליחות למען המדינה" – אמר האלוף (מיל') יצחק בריק, בביקורו ב"בית אבא". לאחר שהתרשם מהמוזיאון והארכיון, שטח בריק באריכות את האני-מאמין הקדורני שלו, בעניין אי מוכנות הצבא לחמש החזיתות שייפתחו לדבריו כנגד ישראל, ועל המאבק שהוא מנהל למען היערכות נכונה לקראת מיתקפות הטילים הכבדות שצפויות לנחות על ארצנו. וכך כתב בין השאר בספר האורחים: "אחד הנושאים החשובים למוטיבציה ולאמונה בצדקת הדרך היא המורשת. ביתך ספוג במורשת של גבורה ולחימה על תקומת מדינת ישראל".
ציונות קלה וציונות קשה
17/06/2022
בנאומו באזכרה הממלכתית לחללי "אלטלנה", הטמונים בבית העלמין נחלת יצחק, העלה ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, על נס את אב"א אחימאיר, "ממורי הדרך הבולטים של התנועה הרוויזיוניסטית". הוא אמר: "ברגע מכריע יש לעשות מעשה. אב"א אחימאיר ז"ל, שהלך מאיתנו לפני ששים שנה, היה ידיד קרוב של אבי פרופ' בנציון נתניהו ז"ל. אחימאיר הבחין בין שני סוגי ציונות: ציונות קלה וציונות קשה. ציונות קלה – היא ניצחון החלוץ על אתגרי האדם. ציונות קשה – שהיא עוד יותר משמעותית – היא מלחמת האדם למען ציון. מאבק עיקש להגשמה עילאית, בהקרבה, בדם, ולפעמים בהכרעה שצריך לקבל ברגע נתון. אחימאיר הוסיף, שאין ציונות אמיתית בלי נכונות להקרבה, כי בחיים שום דבר לא ניתן במתנה".
ברכת הנשיא הרצוג
15/06/2022
הנשיא יצחק הרצוג שיגר מכתב למשפחת אחימאיר, לציון 60 שנה לפטירתו של אב"א אחימאיר וכתב בין השאר: "מי שזאב ז'בוטינסקי בכבודו ובעצמו כינה 'מורנו ורבנו', היה לאחד האישים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בשנותיה המכריעות של התנועה הציונית, בעומדו בראש זרם אקטיביסטי, לאמי ונחרץ למען הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, תוך מאבק חסר פשרות בשלטון הבריטי". עוד כתב כבוד הנשיא: "אני מברך אתכם על קיום סדרת ההרצאות ב'בית אבא', בדירתו ברמת-גן, ומאחל לכם הצלחה בהנחלת זכרו ופועלו כדמות מרכזית, איש אשכולות ורב פעלים בתנועה הציונית ובמאבק למען המדינה שבדרך".
אבי השמרנות בישראל
12/06/2022
את ההרצאה השניה בסדרת ההרצאות "חמישי בבית אבא", לציון ששים שנה לפטירתו של ד"ר אב"א אחימאיר, נשא אוּרי אפֶּנְצֶלֶר ירדני, דוקטורנט ומלגאי בתכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. אורי זכה בשנת 2018 בפרס ז'בוטינסקי על עבודת התזה שלו: "מפנקסו של שמרן-מהפכני – הגותו המוקדמת של ד"ר אב"א אחימאיר, 1921 - 1928". בשנת 2014 יצא לאור ספרו "ברית הבריונים" (בהוצאת אופיר), רומן היסטורי על יריבותם וידידותם של דוד בן-גוריון וזאב ז'בוטינסקי. בשיחתו המרתקת פירט אורי אפנצלר את מימצאי מחקריו על אחימאיר והצביע על מקומו החשוב של אחימאיר בייסוד ההגות הפוליטית השמרנית היהודית בישראל.
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק<br>על פי תאום מראש
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק
על פי תאום מראש

כתובת: רח' ניצנים 12, רמת-גן | טל: 03-7517063
פקס: 03-6133445 | דואל: beitaba@012.net.il

decor image
נקודות ציון
decor image
1917

שמונה חברים בעיר בובורויסק, בפרוץ המהפכה הקומוניסטית ופירסום הצהרת בלפור. אחימאיר (אז גייסינוביץ)  עומד שני משמאל ולידו קדיש לוז. יושב משמאל – אחיו מאיר.

 

1917
1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1936

 מתקבל במערכת "דער מאמענט" היידישאי בווארשה. אחימאיר יושב, ידו הימנית מונחת על השולחן. מאמרים ביידיש מפרי עטו פורסמו ביומון זה של יהודי פולין.

1936
1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1950

תעודת עיתונאי תורכית. הונפקה לעיתונאים ישראליים שהוזמנו רשמית לתורכיה. אחימאיר פירסם בעיתון "חרות" רשמים: "ללא תרבוש וללא צעיף".

1950

1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1960
1960

נואם בתל-אביב בכינוס הראשון של מערכת של ספר קהילת בוברויסק, שאותו לא זכה לראות. מימינו רחל שזר, משמאלו – קדיש לוז.