קצת על
קצת על
בית אבא

בית אבא הוא אתר הנצחה לסופר, לפובליציסט, להיסטוריון ולהוגה הציוני-רוויזיוניסטי ד"ר אב"א אחימאיר (1897 - 1962). בבית זה, בשיכון הוותיקים ברמת גן, חי ויצר בעשור חייו האחרון. מכאן יצא לדרכו האחרונה, לטיול רגלי בנוף שאהב, הירקון ושבע-טחנות, אל בית בתו זאבה ברמת-אביב. בעודו משתעשע עם נכדתו עדה, חש בלבו, הניח את הפעוטה בלול ונפטר. כבן 65 היה. מאז עושים מוקיריו וקרוביו כדי להפיץ את מורשתו ומאבקיו ולהוציא לאור את כתביו.

decor image

עדכונים

decor image
מורהו של דיין בנהלל
14/09/2021
בימים אלה מציין מושב העובדים הראשון בארץ, נהלל, מאה שנה להיווסדו. שש שנים לאחר ההתחלה, בשנת 1927, התגורר אב"א אחימאיר בנהלל, במשך כשנה, לימד שם את תלמידי המושב, כשליח ועדת התרבות של ההסתדרות. משם הוא מתכתב עם "פטרונו" דאז, ברל כצנלסון – השניים הכירו זה את זה בעיר הולדתם, בובורויסק – הנמצא כמובן בעיר ה"גדולה", תל-אביב. עם תלמידיו של אחימאיר בנהלל נימנים משה דיין וכן בנימין גורביץ-גור, לימים מראשוני ההולכים אחרי אחימאיר ל"ברית הבריונים". בנהלל החלה ראשית התפכחותו של אחימאיר מהרעיונות הסוציאליסטיים, ובתוך שנה הוא מצטרף לתנועת ז'בוטינסקי בכנס בנחלת יהודה, למגינת לבם של ברל ושאר ראשי "הפועל הצעיר" שראו בו עד אז מעין כוכב עולה בשמי תנועת הפועלים בארץ.
הדוד יהושע קבור בנחלת יצחק
23/08/2021
74 שנה לאחר שנפטר, "נתגלה" בימים אלה קברו של יהושע הייסינוביץ (או גייסינוביץ) ז"ל, הדוד יהושע, שהלך לעולמו בי"ד אלול תש"ז. לראשונה ניצבה ליד הקבר נכדתו, אולגה צדיקוב-גייסינוביץ, שעלתה ארצה לפני ארבעים שנה, לאחר שאיתרה את הקבר בעזרתו האדיבה של מנהל בית העלמין נחלת יצחק. דמעות נזלו מעיניה של אולגה הנרגשת, בעומדה מול מצבת הסבא, המשומרת היטב. לא הרחק משם טמון גם אחיינו - אב"א אחימאיר (גייסינוביץ). יהושע הייסינוביץ, יליד בוברויסק, עלה ארצה כעשרים שנה קודם למותו בתל-אביב, ללא משפחתו, והיה בקשר הדוק עם אב"א אחימאיר. כאשר נפטר, פירסם אחימאיר ידיעה על מותו ב"המשקיף". בנו של יהושע ואביה של אולגה, אבא גייסינוביץ (השני), היה מדען נודע במוסקבה ושם נפטר ב1989.
עשרה צעדים לבית אבא
22/08/2021
"את עשרת הצעדים הללו הייתי עושה יום יום מהבית לבית הספר היסודי או לצופים, אבל אחרי עשרה צעדים המשכתי, מעולם לא התעכבתי בפתחו של הבית שרק צריף או יותר מאוחר, משטח דשא ציבורי לא גדול, הפריד בין הבית שלי לשלהם". כך פותחת מדריכת הטיולים מיכל ששון-ביבי את הפוסט שלה על הביקור ב"בית אבא". והיא מספרת: שיכון ותיקים רמת גן. המקום בו גדלתי. שיכון שצמח ביוזמתו של אברהם קריניצי ובעידודו, רכשו בו חלקות לבניית בתים עיתונאים, אמנים, סופרים, פוליטקאים אנשי האצ״ל ולח״י. גם ההורים שלי הגיעו לכאן, לא ברור לי איך בדיוק, שכן הם היו ועודם אנשי אחדות העבודה ולא סתם אנשי …אבא היה איש מפלגה וחבר כנסת שנים רבות ואני ינקתי מתורתו. אב"א אחימאיר, שם הרחוב שהגיתי כל כך הרבה פעמים כמקום מגוריי, היה בבגרותי לדמות אותה ׳פגשתי׳ מידי פעם בסיוריי בתל אביב, אבל מוזר, אף פעם לא העמקתי להכיר את סיפורו של האיש קצת יותר. נפלאות דרכי הפייסבוק שדווקא כאן נפגשנו "הילדים של" : יוסי אחימאיר ואנוכי, ויוסי הזמין אותי לצעוד שוב את עשרת הצעדים אך הפעם להיכנס לביתם, הבית שמנציח את סיפורו של אביו. כעבור שעה וחצי בחדר העבודה של אביו שנשמר ממש כפי שהיה, בין העיתונים, אני מתעכבת ליד תעודה ממוסגרת: ׳מדינת ישראל׳, ׳קרן תל חי׳. מדינת ישראל? אני תוהה , 10 שנים קודם? ומגלה לצידה קופה שמעולם לא ראיתי כזו: קופת תל חי. המזוודה כאן מתחת, מספר יוסי רגע לפני שאנחנו נפרדים, היא המזוודה שאיתה עלתה אמי לארץ ואני מתרגשת: כמה נשמה יש בחפצים הללו, חושבת על האנשים שארזו חיים שלמים במזוודה ובאו לכאן להגשים חלום , האם גם בתוך המזוודה יש ימין ושמאל אני תוהה?!
"ריחוק אלגנטי ואציל"
21/08/2021
ההיסטוריון ואיש משרד החוץ לשעבר, ד"ר משה יגר, שיגר אל "בית אבא" מכתב מרגש בעקבות קריאתו את הספר "המשפט" מאת ד"ר אב"א אחימאיר. וכך כתב בין השאר: "למרות שכתב את זיכרונותיו הקשים שלו, עשה זאת מתוך ריחוק אלגנטי ואציל, בעברית מעולה לעילא ולעילא, משל היה זה עניין ספרותי גרידא. אין לטעות. ברור שאיננו 'אובייקטיבי', ואיננו יכול להיות כזה, אך אין הוא מגדף, או מקלל את אלה שהביאו עליו צרה זו. הוא כותב עליהם בקור-רוח אלגנטי, אפילו, כך נדמה לי, בקורטוב של רחמים. ספר זה, נוסף לתכונות אחרות שיש בו, הוא פשוט ספרות מעולה מן המעלה הראשונה. "אב'א אחימאיר היה סופר גדול ובעל אישיות מיוחדת במינה. אין רבים כמוהו. דוקא בימים אלה, שגברה בהם מאוד רוח השנאה הפוליטית המנשבת בתוכנו, מן הראוי ללמוד ממנו דוגמא".
הסופרת אורה אחימאיר - לגבורות
27/06/2021
בחוג המשפחה המורחבת נחוג יום הולדתה ה-80 של אורה אחימאיר – סופרת בישראל, מחברת הרומנים "כלה" ו"אררטים", והרומן השלישי בדרך... אורה הדעתנית היתה מנהלת מכון ירושלים לחקר ישראל, חברת הוועדה למעמד האשה במשרד ראש הממשלה, יקירת ירושלים שמתגוררת היום עם בעלה יעקב ב...תל-אביב. שני ילדיהם וששת נכדיהם, כמו אחיה שמוליק ואחותה דסי, השתתפו באירוע המשמח וכולם איחלו לה עוד שנים רבות בבריאות וביצירה. בארכיון "בית אבא" יש תיק עבה על שמה, ובו בעיקר כתבות, ראיונות וביקורות על ספריה.
השר אקוניס: ביראת כבוד
22/04/2021
השר לשיתוף אזורי, ח"כ אופיר אקוניס, ביקר הבוקר ב"בית אבא" ונפעם למראה מפעל ההנצחה לאב"א אחימאיר. הוא דיפדף בכרכי העיתונים הישנים, כמו "חזית העם" ו"דאר היום", וצילם כותרות מתוכם, כשהוא מעיר, שלא הרבה השתנה מאז ביחסי שמאל וימין... עם מארחיו, יעקב ויוסי אחימאיר, הוא שוחח על הנצחת אחימאיר, על תיפעול הבית, על התקשורת אז והיום, וכתב בספר האורחים: "בהתרגשות וביראת כבוד נחשפתי לפועלכם המבורך לשמור מורשת אב"א (תרתי משמע). אב"א היה מדמויות המופת הרוחניים של תנועת ז'בוטינסקי. רעיונותיהם זוכים פעם אחר פעם לאמון העם ותפיסותיהם קנו אחיזה בציבורים רבים ונלהבים". בצאתו הוענקה לשר אקוניס החוברת שהוציאה בזמנו עירית תל-אביב בעת קריאת הרחובות ברמת אביב ג', יולי 1976, על שם אב"א אחימאיר ו12 עולי הגרדום.
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק<br>על פי תאום מראש
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק
על פי תאום מראש

כתובת: רח' ניצנים 12, רמת-גן | טל: 03-7517063
פקס: 03-6133445 | דואל: beitaba@012.net.il

decor image
נקודות ציון
decor image
1917

שמונה חברים בעיר בובורויסק, בפרוץ המהפכה הקומוניסטית ופירסום הצהרת בלפור. אחימאיר (אז גייסינוביץ)  עומד שני משמאל ולידו קדיש לוז. יושב משמאל – אחיו מאיר.

 

1917
1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1936

 מתקבל במערכת "דער מאמענט" היידישאי בווארשה. אחימאיר יושב, ידו הימנית מונחת על השולחן. מאמרים ביידיש מפרי עטו פורסמו ביומון זה של יהודי פולין.

1936
1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1950

תעודת עיתונאי תורכית. הונפקה לעיתונאים ישראליים שהוזמנו רשמית לתורכיה. אחימאיר פירסם בעיתון "חרות" רשמים: "ללא תרבוש וללא צעיף".

1950

1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1960
1960

נואם בתל-אביב בכינוס הראשון של מערכת של ספר קהילת בוברויסק, שאותו לא זכה לראות. מימינו רחל שזר, משמאלו – קדיש לוז.