תחת כותרת זאת מקדיש החוקר ד"ר מרדכי נאור פרק שלם לאב"א אחימאיר, בספרו החדש: "יום-יום, סיפורם של עשרה יומונים ושל עשרים עיתונאים בולטים בארץ", בהוצאת מוסד ביאליק. וכך הוא כותב בפתח הדברים: "אב"א אחימאיר היה, קרוב לוודאי, הפובליציסט הפורה ביותר בעיתונות הישראלית מאז עלייתו (השניה) לארץ ב1924 ועד יום מותו. הוא כתב אלפי מאמרים בנושאים מנושאים שונים - יהדות, ציונות, חברה, מדיניות פנים וחוץ, ביקורות על ספרים, תרבות ועיון".

בימים אלה נכלל אתר האינטרנט של "בית אבא" באתר הנוסטלגיה והאספנות שמנהל פרופ' עוז אלמוג. חפשו אותנו בקטיגוריית מוזיאונים וגלריות: Israeliana.org

מה פשר החולצה החומה שהיתה לחניכי תנועת בית"ר? יריביה המרים פירשו זאת כהזדהות עם חולצות חומות ממקומות אחרים, וד"ל. ואכן, הצבע שונה לסגול. אב"א אחימאיר ערער על כך בברכתו לתנועת בית"ר ב1957: "אני תקווה, שבית"ר תחזור לחולצתה המסורתית, אותה החולצה שהיתה על גופו של ראש בית"ר בכינוסי בית"ר. בחולצה הזאת שמע אברהם סטבסקי הי"ד את פסק הדין של מוות. בחולצה זו עלה שלמה בן יוסף הי"ד לגרדום. צבע חולצה זו הוא צבע אדמת השרון, המגדלת פירות ההדר... נהיה הדרים, כפירות הללו..." בוגרי בית"ר שמעו זאת השבוע, בברכתו של יוסי אחימאיר למפגשם המרגש, שהתקיים בנורדיה שבשרון, כאשר קרא את דברי אביו מתוך הספר: אחימאיר ובית"ר.

אורח נכבד התארח ב"בית אבא": ח"כ אבי דיכטר, לשעבר ראש השב"כ והשר לביטחון פנים. הוא שמע מפי יוסי אחימאיר על אביו כאבי המרי בבריטים ועל פועלו הפובליציסטי והמחקרי, והתפעל מהחומר הארכיוני הרב המרוכז במקום. בספר האורחים כתב אבי דיכטר: " תודה על סיור מרתק בשבילי ההיסטוריה של מדינת ישראל, לפני ואחרי הקמתה דרך המשקפיים של אבא אחימאיר, שרק מההסברים על שמו (אב"א אחי מאיר) ניתן להתרשם מעומק השורשים שלך. ישר כוח על הרצינות והמקצועיות שבבניית המוזיאון המדהים הזה. איני זוכר מתי בחדר אחד קטן אצורים כל כך הרבה דברים, בעלי משמעות היסטורית אדירה".

שיגרנו איחולי החלמה מהירה לגיבור ישראל תא"ל (מיל') אביגדור קהלני, שנאלץ להתמודד בימים האחרונים עם חיידק אלים שפלש לגופו. רק שבועות מספר קודם לכן, בחודש מאי, קהלני התארח ב"בית אבא", נפעם והתרגש, וכך כתב בספר האורחים: "אני חש בכל גופי את משק ההיסטוריה במוזיאון שהקמתם לזכר אבא שלכם... אתם משפחה שורשית אשר הטבעתם את חותמכם על מדינת ישראל, ואני שמח ונרגש שנתתם בידי את הזכות ללמוד ולדעת על תקופה שקיימת רק בספרי ההיסטוריה... אני מקווה ומתפלל שתדעו להעביר את הנכסים לדור ההמשך, והם יידעו לשמור זאת כמוכם".

בימים אלה מציין מושב העובדים הראשון בארץ, נהלל, מאה שנה להיווסדו. שש שנים לאחר ההתחלה, בשנת 1927, התגורר אב"א אחימאיר בנהלל, במשך כשנה, לימד שם את תלמידי המושב, כשליח ועדת התרבות של ההסתדרות. משם הוא מתכתב עם "פטרונו" דאז, ברל כצנלסון – השניים הכירו זה את זה בעיר הולדתם, בובורויסק – הנמצא כמובן בעיר ה"גדולה", תל-אביב. עם תלמידיו של אחימאיר בנהלל נימנים משה דיין וכן בנימין גורביץ-גור, לימים מראשוני ההולכים אחרי אחימאיר ל"ברית הבריונים". בנהלל החלה ראשית התפכחותו של אחימאיר מהרעיונות הסוציאליסטיים, ובתוך שנה הוא מצטרף לתנועת ז'בוטינסקי בכנס בנחלת יהודה, למגינת לבם של ברל ושאר ראשי "הפועל הצעיר" שראו בו עד אז מעין כוכב עולה בשמי תנועת הפועלים בארץ.