קצת על
קצת על
בית אבא

בית אבא הוא אתר הנצחה לסופר, לפובליציסט, להיסטוריון ולהוגה הציוני-רוויזיוניסטי ד"ר אב"א אחימאיר (1897 - 1962). בבית זה, בשיכון הוותיקים ברמת גן, חי ויצר בעשור חייו האחרון. מכאן יצא לדרכו האחרונה, לטיול רגלי בנוף שאהב, הירקון ושבע-טחנות, אל בית בתו זאבה ברמת-אביב. בעודו משתעשע עם נכדתו עדה, חש בלבו, הניח את הפעוטה בלול ונפטר. כבן 65 היה. מאז עושים מוקיריו וקרוביו כדי להפיץ את מורשתו ומאבקיו ולהוציא לאור את כתביו.

decor image

עדכונים

decor image
"הוא לא היה פשיסט של ממש"
19/01/2021
בכתב העת של מכון ון ליר בירושלים, "הזמן הזה", מפרסם ד"ר אבי שילון מסה מרתקת על ד"ר אב"א אחימאיר, תחת הכותרת: "תוגת הפשיסטן". המאמר נכתב בעקבות הביוגרפיה של אחימאיר, שפירסם באנגלית ד"ר פיטר ברגמין וראתה אור אשתקד בלונדון. ד"ר שילון מנתח את תפקידו של אחימאיר, אבי הציונות המהפכנית, בהקמת מחתרת "ברית הבריונים" לגירוש הכובש הזר הבריטי מארץ-ישראל ואת השפעתו על האצ"ל ולח"י. להלן הקישור לקריאת כל המאמר: https://hazmanhazeh.org.il/ahimeir
81 שנה למות "הנסיך השחור"
15/01/2021
בתחילת החודש מלאו 81 שנה לפטירתו של יוסף כצנלסון והוא רק בן 43. מי היה יוסף כצנלסון? במעט שנות חייו הספיק להיות "שר העפלה" של העלייה הרביזיוניסטית ערב מלחמת העולם השניה, ולפני כן – מפקד קן בית"ר בירושלים, ממקימי "ברית הבריונים" והאצ"ל. הוא היה יליד העיר בוברויסק, חברו הטוב ביותר של אב"א אחימאיר, שכינה אותו: "הנסיך השחור", יחד למדו ב1922 בווינה, ויחד הפיחו ראשונים את אש המרי נגד השלטון הזר הבריטי. ב-1957 העלתה רעייתו של יוסף, זלטה, את עצמותיו מוורשה לקבורה בירושלים, ב1974 יצא לאור הספר "מותו של יוסף כצנלסון" מאת אב"א אחימאיר, וב1983 יצא הקובץ "הנסיך השחור" שערך יוסף אחימאיר, שנקרא על שמו.
פולמוס עם בגין בוועידת "חרות"
12/01/2021
השר ונשיא הבונדס לשעבר, יהושע מצא ז"ל, שהלך לעולמו לפני ימים ספורים, הותיר אחריו ספר זיכרונות מרתק תחת הכותרת "שני אקדחים" – פרקים מחוויות פוליטיות. יהושע היה בנערותו חבר לח"י, ומאז קום המדינה חבר תנועת החרות והליכוד. זיכרונותיו משנות החמישים, כוללים את סיפור הוועידה הרביעית של "חרות" מפברואר 1957, ובמיוחד העימות המילולי בין אב"א אחימאיר למנחם בגין, שעמד במרכזה. אחימאיר סבר כי חילופי שלטון לא יעברו בשלום, והכעיס את יו"ר התנועה. לדברי יהושע מצא אין לומר שאב"א אחימאיר טעה. "הימים של 1957 היו ימים אחרים מהימים של שנת 1977 בהם רבין העביר לבגין את השלטון. היו אלה עדיין ימים בהם שנאת מפא"י וההסתדרות היתה במלוא עוצמתה. ימים בהם נרדפנו. בדיוק משום כך אני יכול להבין את ראש תנועתי, מנחם בגין, שניסה בכל כוחות הרטורי בפסיכולוגיית המונים לדחוק ולהרחיק כל הירהור מפני סכנה שכזו." אכן עדות מרתקת מימים רחוקים על ויכוח עקרוני ונוקב, בין שני הגדולים, בעיניו של צעיר התנועה, שהלך לעולמו כבן 89. תנחומי "בית אבא" למשפחה.
אבי המרי בישראל - בזום
27/12/2020
ברית חיילי האצ"ל ערכה אירוע בזום על אב"א אחימאיר, בהשתתפות שלמה גולדהור, יו"ר הברית, ויוסי אחימאיר. בהרצאתו הדגיש יוסי כי בעוד שמנחם בגין פתח במרד נגד השלטון הזר הבריטי ב1944, אביו החל את המרי נגד שלטון המנדט ב1930, וכונה: אבי התגר בישראל. https://www.facebook.com/Etzel.IZL/videos/1813779695440137
הסופר מיכאל בר זהר נפעם מהביקור
16/12/2020
ח"כ לשעבר במפלגת העבודה, הסופר והחוקר מיכאל בר-זהר, ערך ביקור ב"בית אבא", והעלה זיכרונות משיחותיו עם דוד בן-גוריון, שמעון פרס ויצחק רבין. בר-זהר, הביוגרף של בן-גוריון, התעניין במיוחד בתיק בן-גוריון שבארכיון. הוא הופתע לשמוע את סיפור מכתבו של ראש הממשלה הראשון אל יוסי אחימאיר, שצונזר בזמנו, במחיקות גסות, על-ידי מזכירם של שרי הביטחון, חיים ישראלי ז"ל. במכתבו מ1972 שולל בן-גוריון את חלקו כביכול של אב"א אחימאיר ברצח ארלוזורוב, אך חוזר ומעליל על אברהם סטבסקי ז"ל. את השם של סטבסקי מחק חיים ישראלי, בטענה שקיבל את הסכמתו של בן גוריון לכך. כל הפרשה פורסמה בזמנו על-ידי יוסי אחימאיר ברבעון "האומה". בספר האורחים כתב בר-זהר: "התרשמתי עמוקות ונפעמתי מהאוצר ב'בית אבא' ושמאיר את אביך ז"ל כאיש ספר, כאינטלקטואל פורץ גבולות, שפות ותרבויות – וגם ציוני נלהב ומושבע".
מאמר על הגביר שלמה זלמן שוקן
18/11/2020
הערב יוקרן בערוץ 11 סרט על משפחת שוקן, החל באבי השושלת, שלמה זלמן שוקן. בספר "עין הקורא, סופרים וספרים, עיתונאים ועיתונאים", מקדיש אב"א אחימאיר מאמר לזלמן שוקן, שברובו מטפל בגבירים היהודיים בזמנו, שהשקיעו בחו"ל ונמנעו מלהשקיע בארץ-ישראל: "שמו הלך לפניו בשנים שבין שתי המלחמות. גביר זה מגלות אשכנז לא הלך בדרכי חבריו לעושר מגלות מפוארת זו... שוקן נשאר נאמן לצור מחצבתו. "בראשונה עשה גדולות במו"לות של חכמת ישראל בגרמנית ובעברית. 'הוצאת שוקן' נהייתה לשם דבר. שוקן דאג וכמה סופרי ישראל שוחררו מדאגת פת-לחם. שוקן אסף כתבי יד של גדולי האומה, הקים מכון למחקר השירה העברית. "ועם כל זה, נמנע מלהתיישב בארץ, להקדיש לה מאונו וממרצו. עסקים באשכנז ואחר כך באמריקה. מה שנוגע לארץ-ישראל, הרי דברים שברוח. אמנם צאצאיו הם עימנו, אבל מדוע הוא התיישב באמריקה? האמנם לא האמין איש-המעשה בעתידה של הארץ, בעתידה הכלכלי? ואולי לא היה בטוח בעתידנו במובן הבלתי אמצעי... "שוקן מת בארץ נכריה ורק גופו הוטמן בהר המנוחות. אבל לנו אין מנוחה, לכשאנו מהרהרים במרץ היהודי שמתבזבז על זרים ועל הנשמה היהודית שלא מצאה את תיקונה"...
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק<br>על פי תאום מראש
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק
על פי תאום מראש

כתובת: רח' ניצנים 12, רמת-גן | טל: 03-7517063
פקס: 03-6133445 | דואל: beitaba@012.net.il

decor image
נקודות ציון
decor image
1917

שמונה חברים בעיר בובורויסק, בפרוץ המהפכה הקומוניסטית ופירסום הצהרת בלפור. אחימאיר (אז גייסינוביץ)  עומד שני משמאל ולידו קדיש לוז. יושב משמאל – אחיו מאיר.

 

1917
1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1936

 מתקבל במערכת "דער מאמענט" היידישאי בווארשה. אחימאיר יושב, ידו הימנית מונחת על השולחן. מאמרים ביידיש מפרי עטו פורסמו ביומון זה של יהודי פולין.

1936
1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1950

תעודת עיתונאי תורכית. הונפקה לעיתונאים ישראליים שהוזמנו רשמית לתורכיה. אחימאיר פירסם בעיתון "חרות" רשמים: "ללא תרבוש וללא צעיף".

1950

1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1960
1960

נואם בתל-אביב בכינוס הראשון של מערכת של ספר קהילת בוברויסק, שאותו לא זכה לראות. מימינו רחל שזר, משמאלו – קדיש לוז.