קצת על
קצת על
בית אבא

בית אבא הוא אתר הנצחה לסופר, לפובליציסט, להיסטוריון ולהוגה הציוני-רוויזיוניסטי ד"ר אב"א אחימאיר (1897 - 1962). בבית זה, בשיכון הוותיקים ברמת גן, חי ויצר בעשור חייו האחרון. מכאן יצא לדרכו האחרונה, לטיול רגלי בנוף שאהב, הירקון ושבע-טחנות, אל בית בתו זאבה ברמת-אביב. בעודו משתעשע עם נכדתו עדה, חש בלבו, הניח את הפעוטה בלול ונפטר. כבן 65 היה. מאז עושים מוקיריו וקרוביו כדי להפיץ את מורשתו ומאבקיו ולהוציא לאור את כתביו.

decor image

עדכונים

decor image
הספורט האנגלי
19/11/2022
עומר עינב בספרו החדש "עומדים בשער", על כדורגל ויחסי יהודים וערבים בתקופת המנדט, מצטט מתוך מאמרו של אב"א אחימאיר "תפקידו של הספורט היהודי" מאפריל 1927, בעיתון "דאר היום", וכותב: אחימאיר "כתב על חשיבות הספורט ובפרט הכדורגל - למפעל הציוני. דבריו הולמים לא רק ליישוב, כי אם גם לחברה העברית". והוא מצטט אותו: "לנו חשוב הספורט האנגלי משום שיש בו מן המלחמה. הספורט האנגלי מסכם את החיים, שאינם אלא תחרות בלתי פוסקת והשאיפה של פרט ושל לאום להיות ראשון בכל מקום... מעתידו של הספורט היהודי תלוי בהרבה עתידו של המפעל המדיני שלנו". דברי אחימאיר.
תוקן העוול בברקן
11/11/2022
דרך הכניסה מבניין המועצה האזורית שומרון ליישוב ברקן נקראה אתמול, יום חמישי, דרך אב"א אחימאיר, בטקס מכובד שבו השתתפו בני המשפחה, יו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, בית"ר, תושבים ואורחים, וכן נציגי מסדר ז'בוטינסקי ו מערכת רבעון "האומה". בטקס הביע מר יוסי דגן את סיפוקו על התיקון שנעשה באיחור של כשלושים שנה, עת שונה שם היישוב מ"בית אבא" ל"ברקן", ודיבר בהערכה רבה על אב"א אחימאיר. להלן מדברים שנשא בטקס יוסי אחימאיר: הגעתי לברקן עם נעמי רעייתי מ"בית אבא" ברמת-גן, המשמר את כל כתביו, כל קורותיו ומורשתו של אבי-מורי, אשר בדרכו – דרך אב"א אחימאיר - אני הולך כל ימי חיי. "בית אבא" – כמה יפה השם – נקרא כך באופן טבעי. הן זהו הבית שבו חי אבא, אבי, בעשור חייו האחרון, אבל גם כמעין תחליף לשם המקורי של יישובכם הגדול, כאן בלב השומרון. שם שעליו החליטה ועדת השמות הממלכתית והוסר מסיבות שעד היום אינן נהירות לנו לחלוטין, דבר שפגע בנו, בני המשפחה, ובמוקירי זיכרו של אבא. לפני שנים ספורות נעשה תיקון חלקי של העוול, בקריאת השכונה המערבית בברקן – גבעת אבא, הנמצאת בהקמה. והנה היום נעשה תיקון גדול, בחגיגה הגדולה הזאת, בקריאת הכביש המוביל ממשרדי המועצה האזורית שומרון אל ישובכם – דרך אב"א אחימאיר. אנחנו בני המשפחה שמחים על כך, מברכים את התושבים וראשי ברקן והשומרון, על ההכרה במעמדו ההיסטורי המיוחד של ד"ר אחימאיר - כפורץ הדרך הראשון במאבק לגירוש הכובש הזר הבריטי מארצנו, בהפגנות שהוא – האינטלקטואל, הסופר, העיתונאי, אוהב עמו – יזם כבר ב1930. אבא נפטר לפני שישים שנה, ב1962, ערב שבועות תשכ"ב, כאשר יצא מביתו, בית אבא, אל בית בתו זאבה ברמת אביב. בשחקו עם נכדתו, עדה, חש ברע ונפטר, והוא רק בן 65. אבא הלך לעולמו חמש שנים לפני מלחמת היש"ע של ששת הימים. הוא לא זכה לראות את חלומו מתגשם – שיחרור ירושלים וחבלי המולדת ביהודה ושומרון. בשנת 1912, לפני מאה ועשר שנה, והוא כבן חמש-עשרה, עלה הנער אבא גייסינוביץ' לראשונה לארץ-ישראל, ולמד בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. כבר אז נקשרה נפשו בנופי ארץ-ישראל ההיסטורית, המקראית, כשהוא מטייל עם חבריו לכתה, במחזור ד' של הגימנסיה, ברחבי שומרון ויהודה השוממים. אלה היו הנופים שעליהם חלם בילדותו, בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה, בלארוס כיום. אב"א אחימאיר לא זכה לראות בהתגשמות שלושה חלומות שלו: שיחרור חבלי המולדת שמעבר לקו הירוק, קץ הקומוניזם הרודני, והעלייה הגדולה של אחינו היהודים מרוסיה וממדינות חבר העמים. רבים מהם התנחלו ביהודה ובשומרון. למען מטרות אלה הוא נלחם בעטו השנונה. הן התגשמו רק כשהוא כבר לא היה עוד עימנו.
מיישיק ורדימון איננו
24/10/2022
הוא היה בנם יחידם של בלומה ואליעזר ורדימון, מראשוני קבוצת דגניה ב'. בלומה - אחותו הבכורה של אב"א אחימאיר, שהלכה לעולמה חמש שנים אחריו. הוא נולד ב1931, ילדותו ונערותו עברו עליו בעמק הירדן, יחד עם זאבה שאומצה על-ידי הוריו. משה-מיישיק ורדימון, שהיום הובא למנוחות בבית העלמין תל רגב. לפני עשרה חודשים הלכה לעולמה אורה רעייתו. בטקס חתונתם הצנוע בשנות החמישים, על הדשא בדגניה ב', השתתף גם הדוד אבא. בן 91 היה מיישיק במותו, השאיר אחריו בן ושלוש בנות, נכדים ועוד בני משפחה אוהבים. נזכור אותו כאדם צנוע, יפה תואר, אהוב על הכל, שאהב ללכת ברחובות חיפה בה התגורר. יהי זיכרו ברוך.
דרך אב"א אחימאיר
24/10/2022
המועצה האזורית שומרון, בראשות מר יוסי דגן, החליטה לקרוא את הכביש המחבר בין מיתחם המועצה ליישוב ברקן בשם: דרך אב"א אחימאיר. כידוע, בברקן - שבעבר נקרא בית אבא - נקראת כבר השכונה המערבית שבבניה - גבעת אבא. טקס קריאת הכביש החדש יתקיים ביום חמישי, 10 בנובמבר, בשעה 15.00. הציבור מוזמן.
ביקור מספר שתיים בליכוד
09/10/2022
למרות עומס עיסוקיו והבחירות הקרבות, מצא ח"כ יריב לוין לנכון, למלא את הבטחתו ולבקר ב"בית אבא", כאורחם של יעקב ויוסי אחימאיר. במשך שעה שלימה שוחחו ח"כ לוין, לשעבר שר התיירות ויו"ר הכנסת, ומארחיו על חשיבות המורשת הלאומית, הן זו שנשמרת במכון ז'בוטינסקי והן זו המרוכזת בארכיון אחימאיר. "התרשמתי לראות את החפצים והמסמכים המקוריים, שמשקפים וממחישים את עשייתו הגדולה של אביכם ואת הישגם הגדול של בני דור המייסדים", כתב לוין בספר האורחים. והוא סיכם: "ישר כוח על המפעל החשוב".
ויכוח בנהלל 1927
09/10/2022
בביוגרפיה חדשה על משה דיין – "דרכו כאיש פוליטי" – מאת נתן ינאי, מסופר על ויכוח פומבי בין אבא אחימאיר, ששימש מורה בנהלל, לבין נתן חופשי, 'איכר' במושב על פי תיאורו. נתן חופשי תמך ב'פולחן המעדר והעגבניה', כמשקל נגד לפולחן הכוח. אחימאיר, לעומתו, שלל גישה זו והאמין כי רק מניעים לאומיים ומאבקי כוח יביאו להצלחת אחיזתו של העם היהודי בארץ ישראל. אחרי למעלה מ-30 שנה עוד הזכיר אבא אחימאיר בסיפוק רב את הוויכוח שהתקיים אותה שבת בנהלל. הוא נהנה במיוחד להזכיר, כי אחד מילדי המושב, שהיה בן 12 בלבד, |נאחז באדן החלון של המועדון והקשיב לוויכוח שנערך בתוכו. שמו היה משה דיין.
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק<br>על פי תאום מראש
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק
על פי תאום מראש

כתובת: רח' ניצנים 12, רמת-גן | טל: 03-7517063
פקס: 03-6133445 | דואל: beitaba@012.net.il

decor image
נקודות ציון
decor image
1917

שמונה חברים בעיר בובורויסק, בפרוץ המהפכה הקומוניסטית ופירסום הצהרת בלפור. אחימאיר (אז גייסינוביץ)  עומד שני משמאל ולידו קדיש לוז. יושב משמאל – אחיו מאיר.

 

1917
1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1936

 מתקבל במערכת "דער מאמענט" היידישאי בווארשה. אחימאיר יושב, ידו הימנית מונחת על השולחן. מאמרים ביידיש מפרי עטו פורסמו ביומון זה של יהודי פולין.

1936
1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1950

תעודת עיתונאי תורכית. הונפקה לעיתונאים ישראליים שהוזמנו רשמית לתורכיה. אחימאיר פירסם בעיתון "חרות" רשמים: "ללא תרבוש וללא צעיף".

1950

1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1960
1960

נואם בתל-אביב בכינוס הראשון של מערכת של ספר קהילת בוברויסק, שאותו לא זכה לראות. מימינו רחל שזר, משמאלו – קדיש לוז.