מקור הביטוי: ערל-זה-רב


חתן פרס ישראל, עזריה אלון, הוציא לאור עתה ספר אוטוביוגרפי "טבע ואדם", שבו הוא מספר את קורות חייו ומאבקיו למען נוף ארצנו ושמירת הטבע של ארצנו. בעמוד 57 כתב את המשפט הבא בהקשר לרצח ארלוזורוב: "אבא אחימאיר, הפובליציסט הראשי שלהם, כינה אותו (=ארלוזורוב) 'ערל-זה-רב'".


ובכן, יוסי אחימאיר שיגר אליו מכתב, שבו לצד הברכות – הבהיר, כי אחימאיר מעולם לא השתמש בכינוי זה לארלוזורוב. אורי צבי גרינברג הוא שהשתמש בו. וכשציין זאת שלמה גרודזנסקי במאמרו ב"דבר" (13.11.1968) תחת הכותרת: "גרין ברג, יער רינג", שיגר אליו מיד פרופ' דב סדן מכתב הבהרה, שנמצא במכון "גנזים" ופורסם ב"פרוזה" ספטמבר 1984.

וכך כותב פרופ' סדן לגרודזנסקי:


"ייחסת לו לאצ"ג מקוריות שאינה שלו – הוא לא המציא את הצרוף ערל=זה=רב, הוא היה לפניו. שכך הגדירו היריבים את הרבנים ארלוזורוב, ובייחוד את היושב על כסא הרבנות בחארקוב, ויריבי חיים ארלוזורוב היו מכנים אותו כך, ואני שמעתי כינוי זה מפי דוד זכאי (והוא שמעו ככל הנכון מפי דוד אשתו, הרב שלמה אהרנסון ומפי ב. כצנלסון), כמובן כדרך סניטה קלה, אך גם כדרך זעיפה לא קלה כמה שנים לפני הרצח, ככל המדוייק ב-1927, בראשית שבתי במערכת 'דבר', ואין לי ספק, כי גם אצ"ג שמעו בראשונה בימים ההם, בהיותו ממשתתפי 'דבר', שאנשיו לא חיבבו את ארלוזורוב, ובייחוד עד איחוד המפלגות. ואזכור כי כשחזר (=ארלוזורוב) מאמריקה והלכתי לשמוע הרצאתו בחצר גימנסיה 'הרצליה', כמעט שליגלג עלי ב. כצנלסון, במה אני מבלה את שעתי"...


הוסיף יוסי אחימאיר במכתבו לאלון: "מן המחנה שלכם יצא הביטוי כנגד חיים ארלוזורוב, במסגרת היריבות הפנימית, כפי שמעיד לא אחר מאשר פרופ' סדן".


ובעניין אחר ציין כי "אבי – שהלך לעולמו לפני 50 שנה בדיוק - לצד פולמוסיו הפוליטיים ומאבקו החריף בסוציאליזם, היה לוחם גדול בעטו למען שמירת טבע ארץ ישראל, נגד ייבוש החולה והרס בניין גימנסיה "הרצליה" בתל-אביב, ונגד הוונדליזם הנעשה בנוף ארצנו".

 

פורסם: 8.7.2012

 


 

הדפסה