איפה ואיפה במשפט אייכמן -1961

בעקבות מאמרו ("מקור ראשון", 12.10.08) של מאיר עוזיאל על ההצגה "אנדה" בתיאטרון בית לסין, על העדים שזומנו למשפט אייכמן בשנת 1961 (נציג מטעם מפא"י "בודק את העדים כדי שחלילה לא יגיעו להעיד ניצולי שואה פסולים מבחינה פוליטית בעיני בן-גוריון, הדרג הפסול ביותר לעדות הוא ניצול שואה חרותניק"),  אנו מפרסמים בזה לראשונה עדות אמיתית, מזמן אמת וממקור ראשון על התנהלות המשפט.
העדות ה"מרשיעה" נמצאת ב"בית אבא", הארכיון של אב"א אחימאיר ז"ל, ברמת-גן, במאמר קצר בכתב ידו, שנכתב באפריל 1961 בעיצומו של משפט אייכמן. המאמר כנראה לא נמסר לפירסום בעיתון "חרות", שבו פירסם אחימאיר דרך קבע את מאמריו, 2-3 בשבוע.
ההסבר לכך נמצא בדף ההקדמה, שבו הוא כותב: "רשימה זו היתה מונחת למעלה משבוע על שולחנו של מחברה. היססתי למוסרה לעורכי (אייזיק רמבה – י"א). בינו-לבינו פורסם משהו בעתוננו על הנושא העגום, עליו דנה רשימה זו. והוא מוגש לקורא בעל ארך-אפיים ולו גם באיחור זמן כלשהו. אקטואליותו של הנושא טרם פגה".
האמנם למעלה משבוע התעכבה הרשימה, שנועדה להתפרסם במדור הקבוע "רקב ביעקב" ובחתימת א. שמאי? לא ולא – למעלה מ-47 שנים היה כתב היד גנוז בארכיון אחימאיר! והרי הרשימה עתה לפניכם, הקוראים, בפירסום ראשון, ובמלואה. הכותרת שבה הכתיר אב"א אחימאיר עצמו את מאמרו אומרת הכל: "איפה ואיפה אפילו במשפט זה!"

*     *     *

צר לנו להעלות על הנייר את השורות הבאות. אבל ההכרח לא יגונה. הדבר קשור עם הבעייה: מי ומי זוכה להעיד במשפט המתנהל עכשיו בבניין "בית העם" בירושלים?
הננו מתרשמים והולכים יותר ויותר מהעובדה העגומה הבאה. מתנהלת והולכת מידת איפה ואיפה ביחס לעדים. אין אנו יודעים במי לתלות את אשמת הדבר. האם בקולר התביעה? או בקולר המשטרה, המגישה את החומר לתביעה... הרושם הוא, שמוזמנים להעיד אך ורק אנשים, המשתייכים על מפלגה ממשלתית זו או אחרת. אין מזמינים עדים מהאופוזיציה. אולי תלמד התביעה במשפט אייכמן, מאייכמן ישו"ז: הוא לא נהג במידת איפה ואיפה...
"רודולף קסטנר" של גיטו וילנה (אנו מתכוונים ל"חבר" אבא קובנר) העיד בצורה של שחקן על הבמה (לא נדון בזה באיזו מידה העלה דבר זה את כבוד המשפט הישראלי), אבל ניחא. בצורה דרמטית הציג אבא קובנר את אשתו בתור ו שעשתה פעולת חבלה מסויימת נגד האויב הנציונל-סוציאליסטי (כותב טורים אלה אינו גורס "נאצי" אלא את "השם המפורש", כביכול). קןבנר הזכיר את אשתו, משל כאילו היא עשתה את הפעולה בלבדה. הוא לא הזכיר שגב' קובנר היתה אחת מני אחדות בפעולה. מר קובנר לא הזכיר את האחראי לפעולה ומציאה לפועל... מר קובנר העלים שמו של אותו גיבור בשל סיבה פשוטה: הוא היה בית"רי (פרטים אינם ידועים לי).
בעדותו הציג מר קובנר את עצמו כסגן של ויטנברג הי"ד, בתנועת המחתרת בגיטו וילנה. אבל האמת היא קצת שונה: סגן מפקד המחתרת היה הבית"רי יוסף גלזמן הי"ד, שנפל כגיבור ביער. אבל את גלזמן הס מלהזכיר, הן הוא היה בית"רי. גלזמן היה היעוזם למלחמה בעמלקים בגיטו וילנה, ולכן נקראו בגיטו זו מתנגדי ההבלגה בשם "גלזמנים".
התביעה הזמינה להעיד את אבא קובנר ולא את חיים לזר, הספרא עכשיו והסייפא בגיטו וילנה וביערות ביילורוסיה וליטא.
פרשה בפני עצמה היא פרשת "הפרטיזן מתחת למיטה", שהעיד בשם הלוחמים בגיטו ורשה ואשר נמנע בשבועתו להזכיר את שם אלקי ישראל... אין להתנגד לכשיהודי ניצל לכשהוא נמצא בשעת הטבח מתחת למיטה של גוי טוב. ברם, בל יתקשט יהודי זה בנוצות לא לו. בל יכריז על עצמו כעל "מנהיג פרטיזנים", "לוחם בגיטו" וכו'.
אגב, כל אחד מיידה אבן בראשי היודנראטים בצדק או שלא בצדק. אבל השמתם לב? הם שילמו בחייהם עבור השעות הפאטאליות שלהם, שעות ההבלגה לה הטיפו אצלינו ראשי "המוסדות".. אבל אם אנשי היודנראט שילמו בחייהם, הרי ראשי הפרטיזנים, במידה שהם היו סוציאליסטים, ניתלו כך או אחרת...
צר לנו לציין, שהנשיא (יצחק בן צבי – י"א) הזמין לשולחנו את העדים במידה שהם משתייכים על מפלגה סוציאליסטית זו או אחרת. סתם יהודים, שהעידו במשפט, לא הוזמנו לשולחן הנשיא ורעייתו.

*     *     *

עד כאן דבריו-עדותו של אב"א אחימאיר, ברשימה בכתב ידו שבסופו של דבר החליט כאמור לא למוסרה לדפוס. והיום – כעבור 47 שנים, ולאחר שמחזאי צעיר "בדה" מדמיונו הקודח עלילה על ניצולת שואה שנפסלה לעדות במשפט אייכמן, רק משום ש"הצטרפה לחרות", מסתבר, כי כל קשר בין המחזה החדש למציאות הפוליטית הדורסנית ששרה תחת שלטון מפא"י הוא לחלוטין בלתי דמיוני.
זו היתה המציאות, זו היתה האמת המרה, גם בניהול משפט גדול צוררי ישראל.

פורסם: 13.10.08

הדפסה