1989: זר יו"ר הכנסת על קברו של אחימאיר

"בית אבא" ומשפחת אחימאיר אבלים על פטירתו של דב שילנסקי ("בקה"), שהיה ידיד המשפחה ודבק כל חייו במורשתם של זאב ז'בוטינסקי ואב"א אחימאיר. ביום הבאתו למנוחות, פורסמו בשני עיתונים שני מאמרים עליו – האחד מאת יעקב אחימאיר ב"ישראל היום" והשני ב"מקור ראשון" מאת יוסי אחימאיר.
 
בכמה הזדמנויות כתב שילנסקי מאמרים על אב"א אחימאיר, שבהם הגדירו כמורו ורבו, ממש כמו שקרא לו ז'בוטינסקי  ב-1932, במאמרו המפורסם "על אוואנטוריזם".
 
שילנסקי השתתף ברוב האזכרות לאב"א אחימאיר בנחלת יצחק, בסמוך לקברות חללי "אלטלנה". כיו"ר הכנסת ה-12 הגדיל לעשות, כאשר בערב שבועות תשמ"ט, במלאות 27 שנה למותו של אחימאיר, הגיע מלווה בקצין הכנסת והניח על המצבה את זר יו"ר הכנסת. "הפעם אני בא לא כדב שילנסקי בלבד, אלא כיו"ר הכנסת. יש לזה חשיבות היסטורית" – אמר חגיגית לבני המשפחה.
 
 בכנסת ה-13 "ירד בדרגה" וכיהן כסגן יו"ר הכנסת, ולצידו בספסלי הליכוד כיהן ח"כ יוסי אחימאיר. "שילנסקי המנוסה והוותיק תמך בי, עודד אותי, חיזק אותי בכל הזדמנות במהלך כהונתי הקצרה", סיפר יוסי. "הוא היה התומך מספר אחת בי וקיווה שאשוב ואבחר ואכהן כסגן יו"ר הכנסת".
 
לאחר שפרש מן החיים הפוליטיים, ובמיוחד לאחר מות רעייתו האהובה רוחל'ה ז"ל, הסתגר דב שילנסקי בדירתו התל-אביבית וכמעט לא יצא ממנה אלא לצורך קבלת טיפולי דיאליזה. נעמי ויוסי אחימאיר היו בין מבקריו הספורים, לבד מבני המשפחה. בפגישה האחרונה, שארכה כשלוש שעות, שמעה ממנו נעמי, בעיקר ביידיש, זכרונות מימי השואה האיומה, שממנה היה אוד מוצל. כל ימיו, בכל תפקידיו, עשה למען תיזכר ותונצח.
 
בעצב רב דיבר "בקה" על אשת נעוריו, חברתו לדרך חיים גדושת חתחתים ואימים, שהובילה משואה לתקומה, תקומה לאומית ואישית גם יחד. החיים בלעדיה היו קשים לו מאוד. עוד שנתיים חי שילנסקי אחריה, ועתה הוא נח את מנוחת העולמים שלו בבית העלמין קרית-שאול, לצידה של רחל ולצד בנם הבכור יוסי ז"ל, שנפל בשורות צבא ישראל בשלהי מלחמת יום הכיפורים.
 
 
יו"ר הכנסת מניח זר על קברו של אחימאיר, קצין הכנסת מצדיע.
מימין: יעקב אחימאיר, משמאל: יוסי אחימאיר.
 
פורסם: 12.12.10
הדפסה