אבנים וביצים על המרצה באסיפת בית"ר בפרצ'ב

שופט בית המשפט המחוזי (בדימוס) אורי שטרוזמן העביר אלינו בימים אלה מידע מתוך ספר הזכרון על העיירה פרצ'ב שליד לובלין שבפולין. המידע כלול בכתבה  גדולה על בית"ר, ובה תאור עגום של ביקור אב"א אחימאיר במקום ורדיפתו אחרי סיום הרצאתו על-ידי הנוער הציוני האחר.

הספר לקדושי פרצ'ב והסביבה יצא לאור בחיפה ב-1977 בעריכתו של שלמה זוננשין. הוא עצמו, שהיה מייסד סניף בית"ר במקום בסוף 1930, ומפקדה, כותב את תולדות בית"ר והצה"ר בפרצ'ב, ומספר "לגנאי על שני מקרים שקרו לבית"ר בפרצ'ב" (כנראה זמן קצר לאחר ייסוד בית"ר בפרצ'ב).

"אם כי בית"ר השתתפה בכל הפעילות הציוניות בעיר" – כותב זוננשין - "כגון בזמן הבחירות ל'סיים' הפולני ולעיריה, ובעיקר לאיסוף כספים למען קרן קימת לישראל, זה לא מנע מהמנהיגים המקומיים של אירגוני הנוער האחרים מלנסות לדחוק את בית"ר הצידה ואף להתקיפה".

הוא מזכיר מקרה שקרה לאחר ל"ג בעומר: "ביום זה אורגנה על-ידי ועדת הקרן הקימת לישראל בעיר 'תהלוכה' של אירגוני הנוער הציוני ('החלוץ', 'החלוץ הצעיר', 'גורודוניה', בית"ר, 'פרייהייט') ברחובות העיר לכיוון היער הקרוב, לשם פיקניק. על אף פעולותינו המשותפות, קמה מנהיגות של אחד האירגונים והודיעה על החלטה שלא לצעוד יחד עם בית"ר, ונאלצנו לצעוד בנפרד".

"המקרה המעציב השני – מספר זוננשין – קרה בעת הרצאתו של אב"א אחימאיר ז"ל, שהתקיימה ב'שאפע', שהיה מלא מפה לפה. חלק מהנוער הציוני ביחד עם חברי 'בונד' והקומוניסטים התחיל להפריע לנואם, וזרק לבמה ביצים סרוחות ואבנים. נאלצנו להפסיק את ההרצאה ב'שאפע' והעברנו את המרצה וחלק מן הקהל ל'בודע' שלנו ('בודע' – צריף עץ, שהיה דומה למלונה – המע'). מה הופתענו לראות נוער ציוני רודף אחרי המרצה ואחרי הבית"רים, כשמוטות ברזל ומקלות בידיהם ואף זורק עליהם אבנים. רק בנס ניצל אב"א אחימאיר מידיהם".

עד כאן עדותו של שלמה זוננשין, במאמרו על בית"ר והצה"ר בעיירה פרצ'ב. על הפעילות הציונית ועל המריבות הפנימיות הקשות הללו ירד המסך בפרוץ מלחמת העולם השניה, והוא מסכם: "עם אובדן ששת המיליונים היהודים ואובדן יהודי העיירה שלנו, אבדו רוב חברי בית"ר, הצה"ר וברית החיל מהעיר פרצ'ב".

פורסם: 19.12.10

הדפסה