תוקן העוול בברקן
2022-11-11 13:15:18

דרך הכניסה מבניין המועצה האזורית שומרון ליישוב ברקן נקראה אתמול, יום חמישי, דרך אב"א אחימאיר, בטקס מכובד שבו השתתפו בני המשפחה, יו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, בית"ר, תושבים ואורחים, וכן נציגי מסדר ז'בוטינסקי ו מערכת רבעון "האומה". בטקס הביע מר יוסי דגן את סיפוקו על התיקון שנעשה באיחור של כשלושים שנה, עת שונה שם היישוב מ"בית אבא" ל"ברקן", ודיבר בהערכה רבה על אב"א אחימאיר. להלן מדברים שנשא בטקס יוסי אחימאיר: הגעתי לברקן עם נעמי רעייתי מ"בית אבא" ברמת-גן, המשמר את כל כתביו, כל קורותיו ומורשתו של אבי-מורי, אשר בדרכו – דרך אב"א אחימאיר - אני הולך כל ימי חיי. "בית אבא" – כמה יפה השם – נקרא כך באופן טבעי. הן זהו הבית שבו חי אבא, אבי, בעשור חייו האחרון, אבל גם כמעין תחליף לשם המקורי של יישובכם הגדול, כאן בלב השומרון. שם שעליו החליטה ועדת השמות הממלכתית והוסר מסיבות שעד היום אינן נהירות לנו לחלוטין, דבר שפגע בנו, בני המשפחה, ובמוקירי זיכרו של אבא. לפני שנים ספורות נעשה תיקון חלקי של העוול, בקריאת השכונה המערבית בברקן – גבעת אבא, הנמצאת בהקמה. והנה היום נעשה תיקון גדול, בחגיגה הגדולה הזאת, בקריאת הכביש המוביל ממשרדי המועצה האזורית שומרון אל ישובכם – דרך אב"א אחימאיר. אנחנו בני המשפחה שמחים על כך, מברכים את התושבים וראשי ברקן והשומרון, על ההכרה במעמדו ההיסטורי המיוחד של ד"ר אחימאיר - כפורץ הדרך הראשון במאבק לגירוש הכובש הזר הבריטי מארצנו, בהפגנות שהוא – האינטלקטואל, הסופר, העיתונאי, אוהב עמו – יזם כבר ב1930. אבא נפטר לפני שישים שנה, ב1962, ערב שבועות תשכ"ב, כאשר יצא מביתו, בית אבא, אל בית בתו זאבה ברמת אביב. בשחקו עם נכדתו, עדה, חש ברע ונפטר, והוא רק בן 65. אבא הלך לעולמו חמש שנים לפני מלחמת היש"ע של ששת הימים. הוא לא זכה לראות את חלומו מתגשם – שיחרור ירושלים וחבלי המולדת ביהודה ושומרון. בשנת 1912, לפני מאה ועשר שנה, והוא כבן חמש-עשרה, עלה הנער אבא גייסינוביץ' לראשונה לארץ-ישראל, ולמד בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. כבר אז נקשרה נפשו בנופי ארץ-ישראל ההיסטורית, המקראית, כשהוא מטייל עם חבריו לכתה, במחזור ד' של הגימנסיה, ברחבי שומרון ויהודה השוממים. אלה היו הנופים שעליהם חלם בילדותו, בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה, בלארוס כיום. אב"א אחימאיר לא זכה לראות בהתגשמות שלושה חלומות שלו: שיחרור חבלי המולדת שמעבר לקו הירוק, קץ הקומוניזם הרודני, והעלייה הגדולה של אחינו היהודים מרוסיה וממדינות חבר העמים. רבים מהם התנחלו ביהודה ובשומרון. למען מטרות אלה הוא נלחם בעטו השנונה. הן התגשמו רק כשהוא כבר לא היה עוד עימנו.


"הוא היה ענק"
2022-06-04 11:26:04

האירוע הראשון בסדרת ההרצאות "חמישי ב'בית אבא'" היה מרגש, שכן נשאו בו דברים שני בניו של ד"ר אב"א אחימאיר, יעקב ויוסי. בעוד אשר יעקב העלה סיפורים אישיים על אביו, יוסי התמקד בסיפור הארכיון והמוזיאון – ביתו של אחימאיר בעשור חייו האחרונים. את הבאים הפתיע בבואו שר האוצר והמשפטים לשעבר עו"ד משה נסים, שסיפר כי בנעוריו שמע הרצאות בירושלים של אחימאיר, ואף כי לא אימץ את כל דעותיו, הוא היה כדבריו "ענק". בין הנוכחים היו: חכ"לית ד"ר ענת ברקו ובעלה ד"ר ראובן ברקו, ד"ר עופר בורד ראש אגף המוזיאונים במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר ומנוחה רעייתו, עו"ד רן סיטון, ואיש האספנות הדי אור ורעייתו. הסדרה נערכת בשיתוף עם מכון ז'בוטינסקי ומרכז הרצל באוניברסיטת חיפה. ההרצאה הבאה – ביום חמישי 9.6.2022 בשעה 19:00 - ד"ר מוטקה נאור ידבר על "הסבב הראשון של אחימאיר בתקשורת הארץ-ישראלית". הכניסה להרצאות איננה בתשלום אך מותנית בהרשמה מראש, במכון ז'בוטינסקי.


סדרת הרצאות ב"בית אבא"
2022-05-12 21:43:11

חמישי ב"בית אבא" - סדרת הרצאות, במלאת 60 שנה למות אב"א אחימאיר, בשיתוף עם מכון ז'בוטינסקי בישראל ומוסד הרצל באוניברסיטת חיפה. כל ההרצאות מתחילת בשעה 19.00 ומתקיימות ב"בית אבא", רח' ניצנים 12, רמת-גן להלן התכנית: חמישי, 2.6 – יוסי אחימאיר, יעקב אחימאיר: על אבא ו"בית אבא" ששי 3.6 – אזכרה לאב"א אחימאיר בנחלת יצחק חמישי 9.6 – ד"ר מרדכי נאור: הסיבוב העיתונאי הראשון של אב"א אחימאיר בתקשורת הארץ-ישראלית חמישי 16.6 – פרופ' אריה נאור: אב"א אחימאיר וציונות הברזל חמישי 23.6 – ד"ר שרה אוסצקי-לזר: "אכן גדול היה האיש" (אחימאיר בעיני חיים לזר) חמישי 30.6 – פרופ' עוזי אלידע: אב"א אחימאיר והעיתונות העברית חמישי 7.7 – שלמה נקדימון: אחימאיר שלי - זיכרונות אישיים חמישי 14.7 – ד"ר אבי שילון: אב"א אחימאיר ומורשתו – הימין המקורי והימין הנוכחי. חמישי 4.8 – פרופ' מעוז עזריהו: הנצחת אחימאיר חמישי 11.8 – זאבה זבידוב: על אבא ומורשתו פרטים על הרשמה בנפרד לכל הרצאה (חובה! – בגלל מספר המקומות המצומצם) יועלו בדף הפייסבוק של "בית אבא" ומכון ז'בוטינסקי.


עשרה צעדים לבית אבא
2021-08-22 23:56:53

"את עשרת הצעדים הללו הייתי עושה יום יום מהבית לבית הספר היסודי או לצופים, אבל אחרי עשרה צעדים המשכתי, מעולם לא התעכבתי בפתחו של הבית שרק צריף או יותר מאוחר, משטח דשא ציבורי לא גדול, הפריד בין הבית שלי לשלהם". כך פותחת מדריכת הטיולים מיכל ששון-ביבי את הפוסט שלה על הביקור ב"בית אבא". והיא מספרת: שיכון ותיקים רמת גן. המקום בו גדלתי. שיכון שצמח ביוזמתו של אברהם קריניצי ובעידודו, רכשו בו חלקות לבניית בתים עיתונאים, אמנים, סופרים, פוליטקאים אנשי האצ״ל ולח״י. גם ההורים שלי הגיעו לכאן, לא ברור לי איך בדיוק, שכן הם היו ועודם אנשי אחדות העבודה ולא סתם אנשי …אבא היה איש מפלגה וחבר כנסת שנים רבות ואני ינקתי מתורתו. אב"א אחימאיר, שם הרחוב שהגיתי כל כך הרבה פעמים כמקום מגוריי, היה בבגרותי לדמות אותה ׳פגשתי׳ מידי פעם בסיוריי בתל אביב, אבל מוזר, אף פעם לא העמקתי להכיר את סיפורו של האיש קצת יותר. נפלאות דרכי הפייסבוק שדווקא כאן נפגשנו "הילדים של" : יוסי אחימאיר ואנוכי, ויוסי הזמין אותי לצעוד שוב את עשרת הצעדים אך הפעם להיכנס לביתם, הבית שמנציח את סיפורו של אביו. כעבור שעה וחצי בחדר העבודה של אביו שנשמר ממש כפי שהיה, בין העיתונים, אני מתעכבת ליד תעודה ממוסגרת: ׳מדינת ישראל׳, ׳קרן תל חי׳. מדינת ישראל? אני תוהה , 10 שנים קודם? ומגלה לצידה קופה שמעולם לא ראיתי כזו: קופת תל חי. המזוודה כאן מתחת, מספר יוסי רגע לפני שאנחנו נפרדים, היא המזוודה שאיתה עלתה אמי לארץ ואני מתרגשת: כמה נשמה יש בחפצים הללו, חושבת על האנשים שארזו חיים שלמים במזוודה ובאו לכאן להגשים חלום , האם גם בתוך המזוודה יש ימין ושמאל אני תוהה?!


פולמוס עם בגין בוועידת "חרות"
2021-01-12 09:53:50

השר ונשיא הבונדס לשעבר, יהושע מצא ז"ל, שהלך לעולמו לפני ימים ספורים, הותיר אחריו ספר זיכרונות מרתק תחת הכותרת "שני אקדחים" – פרקים מחוויות פוליטיות. יהושע היה בנערותו חבר לח"י, ומאז קום המדינה חבר תנועת החרות והליכוד. זיכרונותיו משנות החמישים, כוללים את סיפור הוועידה הרביעית של "חרות" מפברואר 1957, ובמיוחד העימות המילולי בין אב"א אחימאיר למנחם בגין, שעמד במרכזה. אחימאיר סבר כי חילופי שלטון לא יעברו בשלום, והכעיס את יו"ר התנועה. לדברי יהושע מצא אין לומר שאב"א אחימאיר טעה. "הימים של 1957 היו ימים אחרים מהימים של שנת 1977 בהם רבין העביר לבגין את השלטון. היו אלה עדיין ימים בהם שנאת מפא"י וההסתדרות היתה במלוא עוצמתה. ימים בהם נרדפנו. בדיוק משום כך אני יכול להבין את ראש תנועתי, מנחם בגין, שניסה בכל כוחות הרטורי בפסיכולוגיית המונים לדחוק ולהרחיק כל הירהור מפני סכנה שכזו." אכן עדות מרתקת מימים רחוקים על ויכוח עקרוני ונוקב, בין שני הגדולים, בעיניו של צעיר התנועה, שהלך לעולמו כבן 89. תנחומי "בית אבא" למשפחה.


מאמר על הגביר שלמה זלמן שוקן
2020-11-18 11:55:33

הערב יוקרן בערוץ 11 סרט על משפחת שוקן, החל באבי השושלת, שלמה זלמן שוקן. בספר "עין הקורא, סופרים וספרים, עיתונאים ועיתונאים", מקדיש אב"א אחימאיר מאמר לזלמן שוקן, שברובו מטפל בגבירים היהודיים בזמנו, שהשקיעו בחו"ל ונמנעו מלהשקיע בארץ-ישראל: "שמו הלך לפניו בשנים שבין שתי המלחמות. גביר זה מגלות אשכנז לא הלך בדרכי חבריו לעושר מגלות מפוארת זו... שוקן נשאר נאמן לצור מחצבתו. "בראשונה עשה גדולות במו"לות של חכמת ישראל בגרמנית ובעברית. 'הוצאת שוקן' נהייתה לשם דבר. שוקן דאג וכמה סופרי ישראל שוחררו מדאגת פת-לחם. שוקן אסף כתבי יד של גדולי האומה, הקים מכון למחקר השירה העברית. "ועם כל זה, נמנע מלהתיישב בארץ, להקדיש לה מאונו וממרצו. עסקים באשכנז ואחר כך באמריקה. מה שנוגע לארץ-ישראל, הרי דברים שברוח. אמנם צאצאיו הם עימנו, אבל מדוע הוא התיישב באמריקה? האמנם לא האמין איש-המעשה בעתידה של הארץ, בעתידה הכלכלי? ואולי לא היה בטוח בעתידנו במובן הבלתי אמצעי... "שוקן מת בארץ נכריה ורק גופו הוטמן בהר המנוחות. אבל לנו אין מנוחה, לכשאנו מהרהרים במרץ היהודי שמתבזבז על זרים ועל הנשמה היהודית שלא מצאה את תיקונה"...


זיכרון מווינה במכתב לאניטה מילר-כהן
2020-11-12 12:12:22

אניטה מילר-כהן הייתה עובדת סוציאלית, עיתונאית ופוליטיקאית. יזמה פעילויות עזרה והצלה רבים ליהודים ולא יהודים במהלך מלחמות העולם ולאחריהם, הקימה את "שרות נשים סוציאלי" והייתה ממקימות ומנהלות "הלשכה לעזרה סוציאלית" ו"הסתדרות נשי מזרחי ,"הייתה נשיאת התאחדות עולי אוסטריה. ב-1950 הצטרפה לתנועת החירות. בימים אלה רכש "בית אבא" מכתב מרגש, בכתב ידו של אב"א אחימאיר, שנשלח אליה ב-1960 מהבית ברח' ניצנים 12 ברמת-גן, לרגל מלאות לה 70 שנה. במכתב מעלה אחימאיר "רק זיכרון אחד: אני סטודנט בווינה. רעב, קופא בקור, הן ברחתי מרוסיה ומחוסר כל כישרונות להסתגר לחיים. ובווינה התקיימה ועידת ציוני אוסטריה, וגברת אחת מראשי המדברים ומראשי העושים. ומאז לא חלמתי, שכעבור עשרות שנים אפגש עם הגברת הזו במסלול חיים ציבורי אחד. ככה זה"... אניטה כהן-מילר נפטרה בגיל 72, ביוני 1962, שלושה שבועות לאחר שידידה הדגול אב"א, הלך אף הוא לעולמו, רק בן 65.


הספר הטוב ביותר על מחנות הכפייה הסובייטיים
2020-10-30 16:50:31

"מיליונים עברו את מחנות הכפייה הסובייטים, בודדים כתבו על מה שעברו שם, ספרו של יוליוס מרגולין הוא הטוב שבהם". כך כותב פרופ' טימותי סניידר, ההיסטוריון האמריקני הנודע לתולדות מזרח אירופה, בהקדמה מפרי עטו לספרו של ד"ר יוליוס (יהודה) מרגולין – "מסע לארץ האסירים" (זה השם בעברית), זיכרונות אישיים משנות מאסרו בכפיה, ברעב ובעבודות פרך, בסיביר בשנים 1945-1940. הספר ברוסית, שנכתב ביד אומן של סופר מעולה, ממש בשנות חירותו הראשונות בארץ של ד"ר מרגולין, נאסר לפירסום ורק קטעים ממנו פורסמו בשפת המקור בניו-יורק. בעברית לא נמצא לו מו"ל, שכן המחבר היה מזוהה עם ז'בוטינסקי ותנועת החירות, והמאבק לשיחרור יהודי בריה"מ. רק ב2013 הספר יצא בעברית, בהוצאת "כרמל", לא לפני שראה אור קודם לכן בצרפתית. כתב היד נשתמר בארכיון הציוני המרכזי ועותק ממנו נמצא גם בארכיון "בית אבא". והנה בימים אלה יצא לאור באנגלית, במלואו, בהוצאת אוקספורד היוקרתית, עם המבוא החשוב של ההיסטוריון האמריקני רב המוניטין, וכל זאת בזכות מר מישה שאולי, מעריצו של מרגולין, שמקדיש את מירב זמנו להפצת מורשתו. תמונתו של ד"ר מרגולין נלקחה מארכיון "בית אבא", ולא במקרה. מרגולין ואחימאיר היו ידידי נפש, חלקו ביניהן אותן השקפות של המאבק לחירות האדם ונגד המשטר הקומוניסטי באשר הוא. אחימאיר נפטר ב1962 וחברו פירסם עליו שורה של מאמרי הערכה. כאשר מרגולין נפטר ב1971, היה זה בנו של אחימאיר, יוסי, שפירסם עליו מאמר הספד ב"מעריב".


כששערי הקבוצה ננעלו בפני אבא
2020-09-26 07:58:40

ד"ר עזריה בייטנר, בן קבוצת דגניה ב' שחזר בתשובה והשתקע ביישוב הדתי הושעייה, פירסם בימים אלה את ספר זיכרונותיו תחת הכותרת "חמה עמוקה מן הצל" (בהוצאת "כרמל"). בין היתר הוא מספר על זוג ותיקי הקבוצה, הוורדימונים, שאימצו ב1930 את בתו של אב"א אחימאיר, זאבה. "והלא בשם ז'בוטינסקי נקראה" – כותב הוא בסגנונו המיוחד – "ומקומו לא יכירנו במקומנו. אלא כפפו חברינו תורתם מפני רחמיהם, והתירו את הדבר... חלתה האם והתבריין האב, ואותה תינוקת בת אחיה של בלומה (ורדימון) היתה, ושלחה דודתה לקחתה לה לבת. "עשה עצמו אבא כאבא סיקרא, ראש לבריוני ירושלים, לשחרר את ישראל מעול השלטון הזר ולייסד מדינה לישראל. ביקשו קלגסי אנגליה את ראשו, וראשי היישוב את זנבו. נטלטל בין בית המשפט לבית הכלא, ולא מצא מנוח לנפשו. "ימים שהתהלך חופשי, ביקש לראות את בתו. אמרה לו אחותו: בוא בצנעה אצלי, עמדו חברינו וסגרו את שערי הקבוצה בפניו.... נטלה אחותו את הילדה והלכה אצלו בצנעה לטבריה. טבריה עיר קטנה והכל מכירים את הכל בה, ויפה לה הזהירות. ככפיר יושב מסתרים חבק האב את זאבתו, והיא במסתרים תבכה נפשה".


ברכה לזאב רווח בהגיעו לגבורות
2020-08-17 19:53:51

ב-4 באוגוסט 1940 מת במדינת ניו-יורק זאב ז'בוטינסקי. 11 ימים לאחר מכן, ב-15.8.1940 נולד ברבאט, בירת מרוקו, בן בכור ליצחק ריוח, איש בית"ר. עוד קודם שיצא הבן לאוויר העולם החליט האב, כי שמו של היילוד יהיה – זאב, על שם המנהיג הציוני, ששימעו ודבר מותו הגיעו עד לצפון אפריקה. 80 שנה עברו מאז, והבן - שעלה לישראל עם משפחתו בשנת הקמת המדינה והוא כבן 8 - הוא אחד מן השחקנים הנודעים ביותר בישראל. זאב רווח שמו! לפני שנה וחצי, ב- 8 בפברואר 2019, הוא בא אל "בית אבא" ברמת גן, לפגישה עם יוסי אחימאיר – שניהם יקירי רמת-גן, לשנת 2015. מה חיפש השחקן והבדרן ב"בית אבא"? ובכן, זאב רווח אמר כי בכוונתו להפיק סרט הקשור בבית"ר מרוקו ובפעילות אביו, ביקש חומר רקע על ז'בוטינסקי ותנועתו. מרגע שנכנס לבית לא פגה התרגשותו. "החזרת אותי שנים אחורה, לתקופה של תחילת חרות. התרגשתי כמו ילד" - כתב בספר האורחים. מאז קרו שני דברים: זאב רווח עבר אירוע מוחי, שממנו החלים לחלוטין, ובימים אלה חגג כמובן את יום הולדתו ה-80. אנחנו ב"בית אבא" שולחים לו איחולי מזל טוב, בריאות איתנה, צחוקים ושמחת חיים, עד 120!