ברית הבריונים - לוח תאריכים
10.2.1928
ד"ר אב"א אחימאיר, אורי צבי גרינברג וד"ר יהושע ייבין, שזה עתה פרשו ממפלגת "הפועל הצעיר", משתתפים לראשונה בכינוס רוויזיוניסטי- ועידת פועלים בנחלת יהודה, שבה הוקם בעידודם "גוש העבודה הרוויזיוניסטי".
15.8.1929 (תשעה באב תרפ"ט)
הפגנת הנוער הלאומי ליד הכותל המערבי.
בראש הצועדים - משה סגל.
23.8.1929
החלו פרעות תרפ"ט, שנמשכו שבוע.
25.8.1929
אנשי בית הספר למדריכים של בית"ר, בהנהגת ירמיהו הלפרן, תוקפים פורעים ערבים בדרום תל-אביב ומצילים את שכונת שפירא.
4.9.1929
במכתב מירושלים לבית הספר למדריכים של בית"ר, מעלה אב"א אחימאיר, מורה בבית הספר למדריכים, על נס, את הפעולה ומסיים "בברכת טוב להילחם בעד ארצנו".
2.10.1930 (יום הכיפורים תרצ"א)
משה סגל תוקע בשופר ליד הכותל המערבי ונעצר.
9.10.1930
ראשית המרד האנטי בריטי בארץ ישראל: הפגנה ראשונה של ה"ביריונים", נגד סגן שר המושבות הבריטי, דרומונד שילס, בצאתו ממלון "פלטין" בתל אביב. חמישה מהמפגינים: אב"א אחימאיר, משה סגל, אריה טגנסקי, אפרים בן-דוד ובנימין זרעוני, נאסרו והיו אסירי ציון הראשונים לאחר מאסר זאב ז'בוטינסקי וחבריו בעכו ב-1920.
15.10.1930
משפט המפגינים נגד שילס ושיחרורם.
19.10.1930
המפגינים נגד שילס הועמדו מחדש למשפט ושוב שוחררו.
21.10.1930
פורסם "הספר הלבן" של פאספילד, המטיל הגבלות על העליה ומתכחש להצהרת בלפור. בו ביום מתפרסם בעיתון "דואר היום" "מכתב לנוער הציוני" מאת אב"א אחימאיר ובו הוא אומר: "הנוער הציוני, אתה ורק אתה אחראי להתגשמות תקומת ישראל בדורנו".
26.10.1930
במאמר ב"ראזסבייט" מברך ז'בוטינסקי את המפגינים נגד שילס וכותב: "האזרח התל אביב- היה זה הרגע הטוב בחייו".
5.1.1931
אורי צבי גרינברג ואב"א אחימאיר נבחרים לאסיפת הנבחרים השלישית בין 11 צירי הסיעה הרוויזיוניסטית.
4.6.1931
מתפרסם דו"ח ועדת הכותל המערבי (ועדה בינלאומית מטעם חבר הלאומים), המכיר בבעלות המוסלמים על הכותל ואוסר על תקיעת שופר "לעולם ועד".
5.7.1931
אורי צבי גרינברג קורא בקונגרס הציוני ה-י"ז בבאזל "לא לכסות על דם בנינו" ומזהיר נגד "הפחד מפני קביעת המטרה בציונות".
20.9.1931
צבי שניידרמן, שהפיץ כרוזים נגד מיפקד האוכלוסים, נתפס ונאסר.
9.10.1931
אחימאיר ועוד שניים מפריעים לאסיפה של פוקדים בירושלים, לקראת מפקד האוכלוסים בארץ, ונעצרים.
22.10.1931
ייסודה ה"רשמי" של "ברית הבריונים". את שמה נותן לה אורי צבי גרינברג. בריונים - כלומר, לוחמים, לוחמי חרות, מגיני הבירה, ולא במשמעות של חוליגנים. שמות אחרים שהוצעו: "ברית ציונים מהפכנים", "אגודת ש. א." (על שם שרה אהרונסון).
31.10.1931
הפגנה נגד המיפקד בתל אביב, אחימאיר הוכה באכזריות על ידי שוטרים, שמונה נעצרו.
17.11.1931
הופסק מיפקד האוכלוסין, שבמאבק נגדו נאסרו 123 מפגינים.
29.1.1932
מופיע הגיליון הראשון של בטאון המאכסימאליסטים "חזית העם", בעריכת ייבין ואחימאיר. המו"ל - י. איש ברוריה (יהושע ליכטר), העורך האחראי - ד"ר משה הר-אבן.
10.2.1932
הפגנה באוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים נגד נורמן בנטביץ', מראשי "ברית שלום", עם פתיחת הקתדרה לשלום. 12 נעצרים ועומדים למשפט.
26.2.1932
זאב ז'בוטינסקי מפרסם ב"היינט" הווארשאי את מאמרו "על אוואנטוריזם", שבו הוא מכנה את אחימאיר "מורנו ורבנו".
29.3.1932
ב"חזית העם" מתפרסם "מכתב אל הנוער" מאת אב"א אחימאיר, מבית הסוהר המרכזי בירושלים. אלכסנדר אכר מדווח על כינוס עולי בית"ר בגליל, בי"א אדר, כי "נקראה ברכה מאבא אחימאיר הכלוא בעד ציוניותו בבית הסוהר. מחיאות כפיים סוערות... במשך כל ישיבת הפתיחה של הכינוס ריחפה רוחו של אבא אחימאיר. כל אחד מזכיר את שמו בצרוף הכינוי 'מורי'. אם ז'בוטינסקי ראש בית"ר נתן את המסגרת הכללית של בית"ר, הרי אחימאיר עיצב את נשמת בית"ר בארץ".
17.4.1932
מופיע הגליון הראשון של "הבריון", בסטנסיל.
29.4.1932
בנאום בועידת הצה"ר בארץ אומר אחימאיר: "אנו רוצים בשיטות חדשות של הציונות - שיטות של תנועות שיחרור, ההולכת בדרכים מהפכניות".
2.5.1932
משפט המפגינים נגד בנטביץ' וגזר הדין, כיוון שסירבו לשלם את הקנסות, נלקחו למאסר: אחימאיר ל-26 יום, יוסף הגלילי ל-12 יום, ועשרה נאשמים נוספים לעשרה ימים כל אחד.
9.8.1932
לקראת הוועידה העולמית החמישית של הצה"ר בווינה, מתפרסם ב"חזית העם" כרוז המאכסימאליסטים, הקורא לתנועה הרוויזיוניסטית "להחליף את האמצעים האופוזיציוניים באמצעים רבולוציוניים".
29.8.1932
אחימאיר נואם, בראש הסיעה המאכסימאליסטית, בוועידה תצה"ר בווינה: "הדרך למלכות ישראל מובילה לא רק על גשר של נייר, כי אם על גשר של ברזל". חילוקי דעות בינו לבין ז'בוטינסקי, שהכריז בסופו של דבר:"אני עומד דום לפניך". לאחר הוועידה מסייר אחימאיר ברחבי פולין, עושה נפשות לרעיונותיו ומספר במכתב לארץ על ההחלטה להקים בפולין אירגון בשם "ברית בר כוכבא" או "ברית הקנאים".
1.9.1932
נאומיהם של אורי צבי גרינברג ויוסף כצנלסון בוועידה, ונאום התשובה למתווכחים של זאב ז'בוטינסקי, בו דחה את הרעיון, שיינתנו לו סמכויות של דיקטאטור.
10.10.1932 (יום הכיפורים תרצ"ג)
שלמה נוימן תוקע בשופר ליד הכותל המערבי, נעצר ונידון ל-21 ימי מאסר.
9.3.1933 (י"א באדר תרצ"ג)
בעליה לקבר יוסף תרומפלדור בתל-חי אומר אחימאיר לבית"רים: "אנו מתגאים בגיבורים, על כן יקר לנו המקום הזה".
20.3.1933
נפתחה בקאטוביץ ועידת המועצה העולמית של הצה"ר. לקראתה הגישו המכסימאליסטים בפולין תזכיר, הרוקא ל"מיליטאריזאציה של הנוער היהודי". בין החתומים על התזכיר- מנחם בגין.
13.5.1933
הוצתה דלת הקונסוליה הגרמנית בירושליים.
14.5.1933
הורד הדגל הנאצי מעל הקונסוליה הגרמנית ביפו.
28.5.1933
הורד הדגל הנאצי מעל הקונסוליה הגרמנית ברח' הנביאים בירושלים.
16.6.1933
ד"ר חיים ארלוזורוב נרצח על שפת הים בתל אביב, בידי שני ערבים מיפו.
23.7.1933
30 מאנשי "ברית הבריונים" נעצרים בירושלים, תל-אביב, בנתניה ובכפר-סבא.
8.8.1933
נפתחה חקירת 20 נאשמים בשייכות לאגודה בלתיי לגאלית ("ברית הבריונים"), לפני שופט חוקר ביפו, תשעה נותרו במעצר.
11.8.1933
עצורי "ברית הבריונים" מאיימים לפתוח בשביתת רעב.
23.8.1933
המשך חקירת חברי "ברית הבריונים", כל העצורים שוחררו בערבות, פרט לאחימאיר.
24.8.1933
אב"א אחימאיר מצורף לעלילת רצח ארלוזרוב "כנאשם השלישי".
1.9.1933
המשך חקירת חברי "ברית הבריונים".
12.9.1933
המשך החקירה.
26.9.1933
יהושע ייבין מעיד - בהמשך החקירה.
30.9.1933 (יום הכיפורים תרצ"ד)
אהרן צוקרמן תוקע בשופר ליד הכותל המערבי ונאסר לשבועיים.
3.10.1933
תמה החקירה בענין "ברית הבריונים". שבעה שוחררו ושבעה הועמדו למשפט: אב"א אחימאיר, יהושע ייבין, יהושע ליכטר, חיים דבירי, משה סבוראי, יעקב אורנשטיין ויוסף כצנלסון.
9.12.1933
הפגנה בתל אביב נגד "ציד תיירים" ומאסר אחרוני חברי "הברית".
16.5.1934
אחימאיר מזוכה מכל אשמה במשפט רצח ארלוזורוב.
12.6.1934
נפתח משפט שבעת הנאשמים בשייכות ל"ברית הבריונים".
19.6.1934
גזרי הדין במשפט "הבריונים": אחימאיר נידון ל-21 חודשי מאסר ועבודת פרך: חיים דבירי ל-15 חודשי מאסר: יעקב אורנשטיין ל9- חודשי מאסר: יהושע ייבין ל-4 חודשי מאסר: ויהושע ליכטר ל3- חודשי מאסר. כצנלסון וסבוראי זוכו.
19.9.1934 (יום הכיפורים תרצ"ה)
חיים ראובן הורביץ תוקע בשופר ליד הכותל המערבי ונאסר לשלושה חודשים.
27.10.1934
אחימאיר ודבירי מערערים על עונשם- נאום הסניגור אשר לויצקי.
10.11.1934
המשך הדיון בעירעור.
30.11.1934
יהושע ייבין יוצא לחופשי.
7.12.1934
פסק הדין בעירעור: עונשו של אחימאיר הוקל בשלושה חודשים והועמד על 18 חודש מ-19.6.1934. עונשו של דביר הוקל בשישה חודשים והועמד על תשעה חודשים.
8.12.1934
מכתב א.מילס, מנהל ענייני העליה וההגירה בממשלת המנדאט, לאחימאיר המודיע לו על הכוונה לשלול את אזרחותו. מכתבים נוספים בנוסח זה נשלחו כעבור כמה ימים גם ליהושע ייבין, ליהושע ליכטר ולחיים דבירי. סערה ביישוב - חזית משותפת של חוגים וגורמים שונים בציבור נגד הגזירה, שלבסוף לא בוצעה.
9.12.1934
יהושע ייבין נואם בוועידת הצה"ר ומאשים את התנועה ש"אינה פועלת כתנועת שיחרור" ו"אינה ממלאת את היעוד, שבעדו סובלים ומתענים עכשיו אחימאיר וחבריו בכלא הירושלמי".
11.3.1935
יעקוב אורנשטיין יוצא לחופשי.
18.3.1935
חיים דבירי יוצא לחופשי.
4.8.1935
אב"א אחימאיר יוצא לחופשי.